דילול שער

הרב יניב חניאיבטבתתשעז10/01/2017
שאלה:
אחר שהרב אמר שנ"ל שאין היתר להסיר שיער לגבר האם בכל אופן יש היתר למקומות שאינם בית השחי והערוה? אם לא האם מותר לעשות דילול שיער ?
תשובה:
בלי להבין איך זה יתכן מבחינה מעשית (איך עושים "דילול"?), אני חושב שזה אפשרי, אם השיער מאוד כבד ומפריע, אפשר ל"דלל" מבלי להסיר לגמרי ולהפוך את הגוף לחלק.תשובות נוספות בנושא-
שיער גבר
עניתי על זה אמש, לא קיבלת את התשובה?
זה מה שכתבתי אתמול-
לדעתי אסור לגברים להסיר שיער, משום בל ילבש. זה נראה דבר לא ראוי בכלל. גבר הוא גבר ואישה היא אישה. לכן זה נראה לי אסור.
בוודאי ובוודאי שיער הערווה שזה ממש מנהג נשים.
אני חושב שאשתך צריכה לעבוד על עצמה כך שזה לא יפריע לה...
עניתי על זה אמש, לא קיבלת את התשובה?
זה מה שכתבתי אתמול-
לדעתי אסור לגברים להסיר שיער, משום בל ילבש. זה נראה דבר לא ראוי בכלל. גבר הוא גבר ואישה היא אישה. לכן זה נראה לי אסור.
בוודאי ובוודאי שיער הערווה שזה ממש מנהג נשים.
אני חושב שאשתך צריכה לעבוד על עצמה כך שזה לא יפריע לה...
הסרת שיער
לענ"ד אסור לגברים להסיר שיער, משום בל ילבש. זה נראה דבר לא ראוי בכלל. גבר הוא גבר ואישה היא אישה. לכן זה נראה לי אסור.
בוודאי ובוודאי שיער הערווה שזה ממש מנהג נשים.
אני חושב שאשתך צריכה לעבוד על עצמה כך שזה לא יפריע לה... ולהזעה יש בטח המון פתרונות אחרים, כמו חומרים מנועי הזעה, קירור החדר וכו'.
לענ"ד אסור לגברים להסיר שיער, משום בל ילבש. זה נראה דבר לא ראוי בכלל. גבר הוא גבר ואישה היא אישה. לכן זה נראה לי אסור.
בוודאי ובוודאי שיער הערווה שזה ממש מנהג נשים.
אני חושב שאשתך צריכה לעבוד על עצמה כך שזה לא יפריע לה... ולהזעה יש בטח המון פתרונות אחרים, כמו חומרים מנועי הזעה, קירור החדר וכו'.
הורדת שיער
עד כמה שאני יכול לחשוב אין היתר כזה אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית של ממש, אחרת זה ממש איסור לא ילבש וזה אסור לגמרי.
עד כמה שאני יכול לחשוב אין היתר כזה אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית של ממש, אחרת זה ממש איסור לא ילבש וזה אסור לגמרי.
נישואי כהן וגרושה -היבט נוסף
הנישואין תופסים, אולם אלו נישואין פגומים שאכן גורמים לכך שהכהונה נפגמת, הכהן מוגדר מאז כ"חלל" וכל בניו שנולדים לו הם "חללים", הם פסולים לכהונה לתמיד. הכהן עצמו נפסל עד שיגרש את הגרושה. הילדים שיוולדו מנישואין כאלו לא יוכלו להיות כהנים לעולם וגם הכהן עצמו לא יעלה לתורה ככהן, לא יברך ברכת כהנים וכדומה.
הנישואין תופסים, אולם אלו נישואין פגומים שאכן גורמים לכך שהכהונה נפגמת, הכהן מוגדר מאז כ"חלל" וכל בניו שנולדים לו הם "חללים", הם פסולים לכהונה לתמיד. הכהן עצמו נפסל עד שיגרש את הגרושה. הילדים שיוולדו מנישואין כאלו לא יוכלו להיות כהנים לעולם וגם הכהן עצמו לא יעלה לתורה ככהן, לא יברך ברכת כהנים וכדומה.
זוגיות
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
פרשת נח
אני מבין שהם כולם נסחפו אחרי החטא, החטא הפך להיות הנורמה ההתנהגותית וממילא העונש היה לכולם, כי כולם היו בזה. אנחנו מוצאים כמה פעמים בתורה שיש עונשים לקבוצה שחוטאת כולה.
אני מבין שהם כולם נסחפו אחרי החטא, החטא הפך להיות הנורמה ההתנהגותית וממילא העונש היה לכולם, כי כולם היו בזה. אנחנו מוצאים כמה פעמים בתורה שיש עונשים לקבוצה שחוטאת כולה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים








